הכרעת דין בתיק הע"ז 1443-08

1.         נגד הנאשמת הוגש  כתב אישום בגין עבירה של העסקת עובדים זרים  שלא  על פי  היתר  כדין בניגוד לסעיפים  2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.

2.         על פי עובדות כתב האישום, ביום 9/11/03, במסגרת ביקורת שערכו מפקחים מטעם משרד העבודה והרווחה במושב קוממיות, בלול של מר יעקב ברגר, נמצאו 7 עובדים  זרים שעסקו בביצוע חיסונים לעופות, שלא כדין.

3.         על פי הנטען, העובדים שנתפסו, לא היו בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום אזרחי ישראל או  תושביה ולא  היו רשאים לעבוד אצל הנאשמת.

4.         העדויות שנשמעו מטעם המאשימה היו מפי מר רועי ביטון, מר ישי פז, מפקחים מטעם משרד  התמ"ת. כן העיד מר גיורא אליטוב, שעבד אצל הנאשמת במועד הרלוונטי לכתב האישום. כמו כן  הוגשה תעודת עובד  ציבור של  הגב'  זהבה קדוש, רכזת תיעוד, אשר אף נחקרה בפנינו.  

במהלך פרשת התביעה הוגשו בפנינו הראיות הבאות: אמרתו של  מר  יעקב ברגר, בעל הלול בו נמצאו העובדים במועד  הרלוונטי לכתב האישום, אשר  הוסכם כי תוגש  במקום עדותו (מא/7); טופס חקירה של מנהל הנאשמת, מר אוחיון נדב, בו צוין כי סרב לתת עדות (מא/1); תיאור המקרה מיום עריכת הביקורת (מא/2); רשימת העובדים(מא/3); בקשת הנאשמת לביטול קנס מינהלי ובקשה להישפט (מא/4,מא/5); תעודת עובד ציבור של הגב' זהבה קדוש בדבר  מעמדם של העובדים(מא/7-מא/13); תדפיס פרטי  חברה(מא/14).

5.         עם תום פרשת התביעה, הנאשמת טענה טענת "אין להשיב לאשמה" שנדחתה בהחלטת בית הדין מיום  31/7/12.

6.         לא  נשמעו  עדויות מטעם הנאשמת במסגרת פרשת ההגנה.

7.         ביום 24/9/12 הצדדים הגיעו להסכמה לפיה יוגש לתיק מסמך המעיד כי הנאשמת היתה בעלת היתר להעסקת 10 עובדים זרים במועד  הרלוונטי לכתב האישום(נ/1). עוד  הוסכם כי העובדים, נושא  כתב האישום  היו בעלי היתר לעבוד בישראל, אך לא  אצל הנאשמת אלא כמפורט  בתעודות עובד הציבור שהוגשו. הצדדים ביקשו כי על יסוד כל החומר בתיק ושתי ההסכמות העובדתיות האמורות, יוגשו סיכומים בכתב ובית הדין ייתן הכרעתו. המאשימה הצהירה כי לא תייחס משקל ראייתי לעניין הצורך בתוספות ראייתיות לאי העדתו של נציג  הנאשמת, מר נדב אוחיון.

8.         הצדדים הגישו סיכום טענותיהם בכתב.

9.         המאשימה טענה כי עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כי במועד הרלוונטי לכתב האישום לא היה לנאשמת היתר להעסיק את העובדים, נשוא כתב האישום. נטען כי הנאשמת אשר בחרה שלא לנהל פרשת הגנה, לא הציגה כל ראיה המפריכה או מערערת את מהימנותן של ראיות התביעה. הנאשמת אף הודתה במסגרת הדיון האחרון כי לא היה בידה היתר להעסקת העובדים שנמצאו אצלה ודי  בכך בכדי להרשיעה בעבירה של  העסקת עובדים זרים ללא היתר כדין. נטען  בהקשר זה כי  על  הנאשמת היה להחזיק בהיתרים ספציפיים להעסקתם של העובדים נשוא כתב האישום ואין די  בהיתר כללי להעסקת עובדים זרים.

10.       הנאשמת  טענה כי זהות העובדים הזרים נשוא כתב האישום לא הוכחה וכי נפלו סתירות מהותיות בין רשימת העובדים שערך המפקח רועי ביטון(מא/3) לבין תעודות עובד ציבור שהוגשו לתיק. עוד נטען כי  במועד הרלוונטי לכתב האישום, הנאשמת החזיקה בהיתר כדין ומכוחו הנאשמת היתה רשאית להעסיק , בגבולות המכסה שנקבעה בהיתר שניתן לה, כל עובד זר  המצוי בישראל כדין ובלבד שהיה" רשאי לעבוד  בישראל  מכח  חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו".

11.       עוד נטען כי  במועד הרלוונטי לכתב האישום, העובדים  הזרים נשוא כתב האישום אחזו באשרת שהייה ועבודה בישראל  ולפיכך היו רשאים לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו כאמור  בסעיף 2(א)(1) לחוק עובדים זרים.  נטען  בהקשר זה כי  הדרישה להיתר  פרטני שבו מצוין שמו של מעסיק ספציפי , אין לה זכר בלשון  החוק ודי  בכך שלנאשמת היה היתר  כללי  להעסקת מכסה מסוימת של  עובדים  זרים  וכי  לעובדים  שהועסקו אצלה היתה אשרת עבודה.

12.       לחילופין  נטען כי  בהתאם  לבג"צ 4542/02 קו לעובד נ' מ"י, סא (1) 346 התנאי  שהתנה שר  הפנים לעניין  כבילת העובד למעסיק ספציפי, נקבע תוך  חריגה מסמכות ולכן  הוא  בטל מדעיקרא ומשכך אין להרשיע הנאשמת בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום.

הכרעה

13.       נטל השכנוע מוטל על התביעה. היא נושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו,אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הבא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נושא כתוב האישום, במידה של למעלה מספק סביר, היינו, מידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אם כי אינה מגיעה לכלל ודאות מוחלטת.

14.       לאור דברים אלו, עלינו לבחון האם עמדה המאשימה בנטל מעל לכל ספק סביר, להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

            ראה: יעקב קדמי על הראיות, חלק ד',עמ' 1648 (2009)

זהות העובדים

15.       על פי עדותו של המפקח רועי ביטון, העובדים נצפו במהלך הביקורת שנערכה כשהם עוסקים בטיפול  ובמתן חיסונים לעופות בלול. העובדים זוהו באמצעות דרכונים שהציגו בפניו (מא/2). פרטי העובדים נרשמו ברשימת העובדים (מא/3) ומבדיקת פרטי העובדים באתר  נמצא  כי לא  היו לעובדים היתרי עבודה אצל הנאשמת (מא/2).